מתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת ?

ילדינו מתפתחים לנגד עינינו מרגע שנולדו. חלקם עוברים במהירות את שלבי ההתפתחות כך שאפילו מקדימים את זמנם וחלקם 'מלבלבים באיחור' אך מתפתחים באופן נורמלי לחלוטין. עם זאת, חלק מהילדים מאחרים בהתפתחות השפתית והתקשורתית באופן שמחייב התייחסות וטיפול.

ילדים רבים הסובלים מהפרעת קשב מציגים איחור ברכישת השפה כבר בילדות המוקדמת. זאת בשל הקושי להשתתף לאורך זמן בפעילות עם בני גילם, בניהול עצמי ושליטה עצמית, בהבנת רמזים עדינים בסיטואציה החברתית (למשל- ציניות, מבט, גובה טון ועוד), קושי להקשיב לדברי האחר ועוד. אולם, לא די בכך על מנת לאבחן איחור בהתפתחות השפתית.

מתי נדע שהילד מאחר בהתפתחותו השפתית והתקשורתית באופן שמחייב התייחסות?

קיימים כמה ביטויים לאיחור בהתפתחות השפה של הילד, יכולת התקשורת שלו עם בני גילו או איחור בדיבור. כדי לגלותם כדאי לענות על מספר שאלות:

האם הילד מתקשר עם בני גילו ומבוגרים כמו שאר הילדים בני גילו? התפתחות השפה היא הדרגתית. אין הגדרת זמן מדויקת בה כל ילד יגיע להישגים שפתיים, אלא ניתן לדבר על טווח גילאים. עד גיל שנה, הילד ממלמל מלמול מגוון ומשתמש במחוות גוף על מנת להביע מגוון כוונות תקשורתיות. סביב גיל שנה, ילדים מפיקים מילים ראשונות באופן עקבי.

עד גיל שנתיים אוצר המילים של הילד מגוון וכולל כ-50 מילים ונראים צירופים ראשוניים של שתי מילים במבע. בגיל שלוש הילד כבר מדבר במשפטים ארוכים יותר וניתן להבין אותו ללא קושי. היכולות השפתיות הולכות ומשתכללות לקראת העלייה לכתה א' וכן בשנות בית הספר עד ההתבגרות. ילדים עלולים להראות עיכוב בהתפתחות השפה בכל אחד מהשלבים הללו.

הקושי יכול להתבטא בכמה תחומים: קשיי תקשורת עם בני הגיל, קושי בהבנה, חסר באוצר מלים, קשיי שליפת מילים, קשיים בארגון המסר, קשיים בהפשטה המילולית, קשיים בקריאה, הבנת הנקרא ועוד. במידה ונראה קושי אצל הילד להביע את עצמו, תסכול, קושי בהשתתפות במשחק עם בני הגיל, קושי בשמירה על קשר עין ועל תור במשחק או איחור ברכישת אבני הדרך ההתפתחותיות המוזכרות כדאי לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת.

האם הדיבור של הילד מובן לך ולסביבתו כשאר הילדים בגילו? ילדים מפתחים את יכולת הפקת הצלילים בהדרגה מלידה ועד גיל 6 שנים. בשנים אלה הילד לעתים משבש, מחליף או משמיט עיצורים בדיבורו. שיבושים מסויימים מאפיינים התפתחות נורמלית ולכל עיצור קיים גיל רכישה שנקבע על פי מחקרים שונים. הגאים מסויימים (למשל ק',ל',ר',ג') נרכשים עד גיל 3-4 ורכישת ההגאים השורקים (ש',ז',צ',ס') נמשכת לעתים עד גיל 6 (לביא, 1978). אם רמת מובנות הדיבור של ילדך נמוכה לעומת בני גילו כדאי לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת.

האם דיבורו של הילד חסר שטף ומתסכל אותו עד כדי כך שהוא נמנע מדיבור? ילדים רבים מראים חוסר שטף סביב גיל 2-3 שנים. במידה וחוסר השטף נמשך מעל חודש, מתסכל את הילד וגורם להמנעות מדיבור, עצירות בדיבור, תנועות לואי ועוד מומלץ לפנות לאבחון. במידה ולא מופיעות תופעות מסוג זה, ייתכן שמדובר בחוסר שטף התפתחותי שיחלוף (70% מהילדים חסרי השטף בגיל 3 מתגברים עליו).

האם הילד שואל "מה?" פעמים רבות במהלך השיחה? האם נראה מנותק או לא מסובב את ראשו למשמע צליל חזק ופתאומי? אם עניתם "כן" על אחת מהשאלות, כדאי לפנות לבדיקת שמיעה. במידה ונמצא ליקוי שמיעה יש לפנות לשיקום שמיעתי וטיפול אצל קלינאית תקשורת בהתאם. טיפול אצל קלינאית תקשורת בכל תחום מחייב ביצוע בדיקת שמיעה על מנת לוודא שלקות השמיעה היא לא הגורם לאיחור השפתי.

לסיכום, אם נוסף על קשיי הקשב נתגלו אצל ילדכם גם קשיים ברכישת השפה, התקשורת, הדיבור או ירידה בשמיעה, ניתן לעבוד ביחד עם קלינאי התקשורת עד לשיפור התחומים השונים תוך שיתוף פעולה בינו לבין הילד וההורים.