הדרכת הורים: ויסות רגשי לילדי ADHD

הפרעת קשב וריכוז הינה "הפרעה שקופה". לא תמיד ניתן לראות קשיי קשב. היכולת לנהל את ההתנהגות למרות תחושה של "מוצפות רגשית" היא יכולת חשובה מעין כמוה. כאשר אין אותה, הסביבה מבחינה בכך.

ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב לפעמים מתקשים לנהל את ההצפה הרגשית שלהם. ולהורים יש דרך לסייע להם בכך. אם אתה הורה לילד שחווה קשיי קשב הכתבה הזו בשבילך.

על פי דר' דן סיגל, חוקר מוח העוסק בויסות רגשי, להורים יש תפקיד משמעותי בבניית מנגנון ויסות רגשי מיטבי בקרב הילדים המתקשים בכך. הורים שילדם מטופל בויסות הרגשי בקליניקה המשולבת זוכים להדרכת הורים אחת לשבוע, במקביל לטיפול הרגשי עם הילד.

הדרכת ההורים מאפשרת להורים ליצר שיח רגשי במשפחה שבסופו של תהליך מאפשר ויסות רגשי מוצלח בקרב ילדיהם. במאמר זה אעלה את הנקודות שחשוב להתייחס אליהן בהורות על מנת להיטיב עם יכולת הויסות הרגשי של ילדכם. הכתבה איננה תחליף לטיפול מקצועי.

שיום הרגש: Name it till you'll tame it

סיגל מסביר כי המוח מורכב משלושה חלקים עיקריים לעניין הרגשי: הקורטקס, תחתיה המערכת הלימבית ותחתיה קדום יותר המייצר תגובות של הלחם, ברח או קפא במקום. כאשר מתקיים אירוע המעלה רגש, לדוגמה, ילדכם רצה להצטרף למשחק אך הילדים דחו אותו ואמרו לו שהוא לא יכול להצטרף. המערכת הלימבית, האחראית על הרגשות מאותת שוב ושוב "אני פגוע!", "אני פגוע!","אני פגוע!","אני פגוע!",כאשר זה קורה, במוח של ילד עם יכולת ויסות רגשי מיטבית, נראה כי הקורטקס של הילד פועל ומרגיע את המערכת הלימבית הסוערת. נוירוטרנסמיטרים (חומרים כימיים המצויים במוח) מרגיעים יועברו למערכת הלימבית של הילד וירגיעו אותו. ילדים המתקשים בויסות רגשי יוכלו להעזר בהוריהם.

סיגל מציע שני שלבים: connect and redirect. תחילה, הילד שקרה לו אירוע מעציב צריך לחשוב על האירוע ולהרגיש את הרגשות, הוא יספר מה קרה למבוגר, למורה, להורה שלו וההורה, לאחר שהילד הנסער יספר על רגשותיו הוא יתן שם לרגש: "אני תוהה אם אתה מרגיש עצוב". כך בפשטות, מבלי להציע פתרון, כיצד עליו לנהוג במקרה זה או להגיב על מידת הלגיטימציה של הרגש.

הורים רבים "חוטאים" בחטא של טיוח הרגש. הילד עצוב, ההורה אומר "אין לך מה להיות עצוב מזה", "מה, אתה מתרגש?" או "נסי להתעלם ממה שקרה, זה יעבור" ההתנהגות מהסוג הזה לא מאפשרת את ההרגעה של המערכת הלימבית וויסות הרגשות.

נרמול הרגש:

ילדים הנמצאים במצוקה רגשית לפעמים מתקשים להביע אותוה במילים, לאחר ששיימנו את הרגש, חשוב לשוחח איתו על כך שזה נורמלי להרגיש את אותו הרגש. הוא לא מוזר, ילדים רבים יגיבו כמוהו אם יחוו את המצוקה שהוא מרגיש.

יהיו הורים שיאמרו שכשהם מנרמלים את הרגש הם בעצם נותנים לגיטימציה להתנהגות של הילד או לרגישותו של הילד. אך המצב שונה. לדוגמה, ילד שיוצא מהכיתה בטריקת דלת באמצע שיעור משום שנעלב מדברי חברו לספסל הלימודים. רצוי לומר לו שתגובתו מובנת ונורמלית וילדים אחרים שחוו אירוע כזה יכולים להגיב באותה הצורה בדיוק. המסר הוא "אתה לא שונה, או אחר משאר הילדים כולם חווים את אותם הרגשות". רק לאחר שהורגעה המערכת הלימבית הרגשית הילד יהיה פנוי לקבל ייעוץ התנהגותי מההורה.

תיקוף:

"אני רואה שלא קל לך להתמודד עם העצב כאשר לא מקבלים אותך למשחק", "אני רואה שאת מאוד נלחצת כשאת הולכת לעשות בדיקת דם". זה תיקוף. על התיקוף להעביר מסר אחד, אני לא לבדי, ההורה שלי מבין אותי. הורים לעיתים עושים את הטעות של הוספת משפט נוסף לתיקוף "אני רואה שלא קל לך אבל, כדאי שתתחיל לפתח עור של פיל". זו דוגמה לתיקוף שאיננו יעיל.

במאמר זה קראתם על שלוש טכניקות שיכולות לסייע לילדכם לווסת את רגשותיו. טיפול CBT הינו קצר מועד ומאפשר התאמה של הדרכת ההורים למטרה שלשמה הגעתם לטיפול. על שלושת הטכניקות הללו נכתב הרבה. וכמובן שהכתבה לא מהווה תליף לטיפול רגשי.

להלן סרטון להעמקה, לדוברי אנגלית:

הכותבת עדן הר.M.A. פסיכותרפיסטית בטיפול רגשי- קוגניטיבי (CBT), קצר מועד המותאם להורים וילדים המאובחנים עם הפרעת קשב ולקויות למידה. לבדיקה האם הטיפול מתאים לילדכם ולכם אפשר להתיעץ איתי (ללא תשלום): 052-6526265