עודכן ב: 19 ספט 2022
אמהות המאובחנות עם ADHD מגלות כי ניהול חיי המשפחה, העבודה, הפנאי, איננו פשוט להן (בלשון המעטה). לכאורה, כלפי חוץ נראה שהן "מסתדרות" או ש"קשה להן כמו לכולן". אך בפועל, הפרעת קשב וריכוז נוכחת כגורם הפוגם באיכות החיים וביכולת הבחירה המודעת. יכולת זו חשובה משום שבהיעדרה ההתנהגות עשויה להיות מתוך דפוס חוזר או אימפולסיבית.
קשיי קשב הם נראים, שקופים וגרוע מכך, מלווים בבושה והלקאה עצמית. לכן, אמהות המאובחנות עם הפרעת קשב וריכוז לעיתים פונות לטיפול סיביטי "מוצפות" לאחר זמן רב שחוות תחושות אלו. מתוך הבהילות לקבלת "עזרה ראשונה" וכלים שיסייעו להן בחיי היום יום באופן מיידי. פנייה לטיפול CBT משקפת את ההבנה כי לא חייבים להתבייש, להסתיר ולסבול. וכי ההתמודדות המאתגרת נותרה תקופה ארוכה בבדידותה ללא שיפור. למרות הצורך במענה מקצועי ומדויק. צעד קטן זה הוא משמעותי בדרך לשינוי.
מכיוון שהפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שקופה, כלומר, אין לה מאפיינים חיצוניים, הסביבה לא מודעת לאתגר. אותה האמא המאובחנת עם ADHD חווה מאמצים עצומים ומתישים לתחזק חיי יום יום נורמטיביים כשלצידה צועד ה-ADHD שלה. שמכשיל אותה צעד צעד, שוב שוב. גם אם הדבר נאמר, הסביבה לא תמיד יודעת את משמעות וגודל הקושי.
כיצד זה עשוי להראות? (כל אחת חווה דבר אחר).
- התפרצויות בכי או כעס
- תחושת חוסר אונים
- איחורים רבים
- אי ידיעה איזה אירוע מתקיים ומתי, מה צריך להביא
- פעולות נעשות בלחץ או ברגע האחרון
- קושי בתקשורת עם הילדים בשל הנימה הלחוצה
- מטרה המצריכה כמה פעולות בסדר כלשהו הופכת למסורבלת ומורכבת ולעיתים מציפה
- קושי בהתארגנות ובתכנון
- רגישות יתר או קושי בויסות הרגשות, התפרצויות זעם ובכי
- בושה בשל אופי ההתנהלות
- חפצים שנופלים מהידיים
- תחושה שהדבר נמשך תקופה ארוכה ולא נמצאה דרך יעילה לשפר את המצב
- תגובות לא נעימות מהסביבה על איחורים, אבדן חפצים וכו'
- קשיים חברתיים ותקשורתיים
לפרטים לגבי קביעת פגישה: 052-6526265
אמהות המאובחנות עם הפרעת קשב וריכוז חוות לחץ רב בשל המשימות היומיומיות המאתגרות אותן ולעיתים יש להן הצלחה בהגשמתן ולעיתים לא. תחושת הבושה בשל אי הצלחה ובשל חוסר סובלנות מהסביבה ותגובות לא מקבלות עם הזמן מייצרת דפוסי חשיבה הפוגעים באוחז בהם. מחשבות כמו "אני אמא גרועה" הנשענות על הוכחות מהשטח "כי אני מבולגנת/מאחרת/טיפשה/לא חברותית וכו' מובילות לצורך להסתיר את הקושי, להציג מצג שווא של אי פגיעות; "אמהות מושלמת" "בית מושלם" כלפי חוץ. ואפילו אם התנועה הזו לא נעשית במלואה ויש שיתוף של הסביבה בקושי, עדיין, על מנת להסתגל היטב, תתבצע הסתרה במידה מסוימת.
ההסתרה מובילה לעוצמות גבוהות יותר של בושה ותפיסה בסיסית כי "לא יקבלו אותי כפי שאני" ולכן אני חייבת להסתיר ובהתאם עולים רגשות של אכזבה עצמית מהאמהות ובכלל, של עצב ולעיתים דיכאון, של כעס. שגם אלו יהיו במקרים מסוימים מוסווים. אך כשמגיעה שעת הכושר ולא ניתן יותר להכיל ולהסתיר יכולה להתרחש התפרצות זעם או בכי, שגם להן השלכות על תחושת הרוגע באותו היום.
לא אחת נתקלים בהורים ואמהות אשר על מנת להראות לעצמם, לזולת ולסביבה תפיסת הורות מושלמת הם יסתירו את רגשותיהם. רגשות כעס ועצב מוסתרים ומוסווים בחיוך חושף שיניים ובחירה בתגובה ההורית ה"נכונה" בתוך התקשורת עם הילדים הנבוכים לא בהכרח יובילו לרווחה נפשית;
נתבונן על האירוע המוכר לכל אמא אולי. תקופת ההסתגלות למסגרות. ניקח דוגמה לילד שמתחיל גן חדש ולא רוצה ללכת לגן, ההורה מרגיש לחוץ ועצוב מהמצב. אולי גם חוסר אונים עולה. אמא המסתירה את רגשותיה – כפי שתיארנו - תהליך שקורה לעיתים למאובחנים עם ADHD. תייצר אמביוולנטיות של המסר לילד. באופן הבא:
אמא (המורגלת במיסוך והטעייה של הרגשות שלה) בחיוך רחב מעבירה מסר מילולי ברור: "אתה לא רוצה ללכת לגן? אולי תנסה, יש שם עוד ילדים כמוך שעדיין לא מכירים חברים, בדיוק כמוך, אולי תתחבר איתם?, אל תבכה, אין על מה לבכות. זה שטויות ככה זה בהתחלה אבל אחר כך זה ישתפר."
לצד החיוך הרחב והמילים ה"נכונות" שנאמרו בניסיון לשמור על הגדרת ה"אמא המושלמת" יש מסלול תקשורת רגשית שהילד רואה, שומע בטון ובגוון הקול, במהירות הדיבור, מרגיש בעוצמת המגע של האחיזה של היד שלו. גם זו תקשורת, תקשורת רגשית. והמסר הוא "אמא מרגישה רגשות אינטנסיבים" (לילדים אין את הכלים לזהות בקלות איזה רגש עולה לאמא). בפועל עלו לאם רגשות של לחץ, חוסר אונים, אכזבה מהאמהות (במקרה הזה) וכו'. אלו הרגשות האותנטיים של האמא באותו הרגע. רגשות שלא נאמרו או הוסוו משאירים מקום לפרשנות על ידי הילד.
הרגשות שעלו לאם לגיטימיים בפני עצמם אך כאשר ממסכים אותם. עוצמתם והאינטנסיביות שלהם עולה. ומרגישים זאת בתקשורת. גם אם יש יכולת לדחוק את הרגשות כלפי מטה לאורך זמן מסויים – הם יצופו ויעלו במלוא עוצמה יותר מאוחר.
הרבה אנשים עושים את הפעולה הזו של מיסוך והסתרת הרגשות וממשיכים את יומם כרגיל גם כאשר הרגשות מציפים לאחר מכן.
כאשר מדובר באמא המאובחנת עם הפרעת קשב וריכוז היא מראש חווה אתגרים על גבי אתגרי חיים שגרתיים אלו. לכן, הסיפור הוא אחר. כאשר מוסיפים לאתגרים אלו הסתרת רגשות ואינטנסיביות רגשית. יתכנו התפרצויות זעם, התפרצויות בכי, חשיבה החוזרת על עצמה הכוללת מחשבות בלתי יעילות ופגעניות חוזרות ונשנות (רומינציה) לגבי עצמה לדוגמה: "אני אמא גרועה", "כל מה שאני עושה לא טוב" שמלווה לאורך שאר היום וכן גם לתוך המפגש התקשורתי העתידי עם הילד. שעשוי להיות נגוע בהצפה הרגשית הכאוטית.
לפרטים לגבי קביעת פגישה: 052-6526265
ההצפה הרגשית הזו במקרים אחרים יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה אחרת – של מעבר ל-DOING וניתוק רגשי מהסיטואציות בהן יש תקשורת עם הילד ו/או עם הסביבה כולה. גם דרך זו לא נעימה, ההרגשה היא של ניכור, בדידות ועצבות. כאשר כלפי חוץ מוצג מצג שווא של רוגע מבפנים גועשים רגשות אלו שלאט לאט פוגעות בשמחת החיים באופן משמעותי. התוצר שונה אצל כל אדם, אך עשוי להיות התפרצויות בכי וזעם. והתנהגות העשויה להעיד על דיכאון וחסך בשמחה בחלק הארי של היום.
אמהות המאובחנות עם ADHD חוות מנה גדושה מהנושאים שהועלו. לאורך זמן. דרך המוצא בעיני כפסיכותרפיסטית CBT היא טיפול CBT או לפחות היכרות עם כלים מעולם ה-CBT. לסיביטי יש מימד מארגן. הוא מארגן רגשות, מחשבות, תחושות פיזיות ועוזר לאדם להתבונן על עצמו ברגע ההווה ומצד שני להכיר את הדפוסים האוטומטיים שלו.
כאשר יורדים מגלגלת העכבר ומתבוננים על הדפוסים, אפשר לעבור למצב של בחירה ולזנוח את הדפוסים הישנים. שהם אוטומטים ולא מאפשרים בחירה.
את לא חייבת לסבול. טיפול CBT המשולב בטיפול בניואנסים הקטנים של ADHD הוא הדבר שמאפשר לצעוד החוצה מאותו המצב הנפשי שחוזר על עצמו. יש מה לעשות כדי לשאת את המושכות שוב ולחדש את יכולת הבחירה שלך בכל מצב ומצב. יש ל-CBT כלים שיסייעו לך באתגר ה-ADHD ושיעזרו לך לשמר את הצלחת הטיפול לאורך זמן.
אודותיי:
שמי עדן הר אני פסיכותרפיסטית CBT, מטפלת נוירופידבק ל-ADHD ומומחית לקויות למידה וקשב (M.A. אונ' תל אביב).
במהלך 16 השנים האחרונות אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים המאובחנים עם ADHD ולקויות למידה.
מרצה במוסדות אקדמיים בתחום הפרעת קשב ולקויות למידה ומפרסמת במגזינים מקצועיים בינלאומיים. בנוסף, שמחה לספר על ספר ילדים שהוצאתי לאור בנושא.
עורכת את מגזין קרוסלה לתמיכה בהורים לילדים עם ADHD ולקויות למידה.
מתוך ניסיוני רב השנים, אני מאמינה גדולה ביכולת ה-CBT לשפר את חייהם של אנשים המאובחנים עם ADHD.