כיצד לקדם את ההערכה העצמית של ילדך ?
לקות למידה הינה רב מימדית. ילד לקוי למידה המתקשה ברכישת מיומנויות הקריאה ו/או הכתיבה, צובר במהלך שנות חייו המוקדמות תסכולים ההולכים ומצטברים בתוכו.
תחושה, המשפיעה על דימויו, הערכתו האישית ועל בטחונו העצמי. הלקות מופיעה במימד האקדמי ונתרמת מן הממדים הרגשיים-נפשיים של הילד ומתקיימת גם בממד החברתי על המיומנויות הנדרשות.
כל אדם ואדם ובוודאי ילד ויתרה מכך, ילד לקוי למידה המאובחן עם דיסלקסייה, דיסגרפיה או דיסקלקוליה זקוק לחיזוקים שיסייעו בבניית בטחונו העצמי ותחושת המסוגלות שלו. אותה תחושה עמוקה של אמונה בעצמו וביכולתו להתמודד עם אתגרי החיים. על כתפי ההורים מוטל תפקיד חשוב בבניית ההערכה העצמית של הילד לקוי הלמידה שלהם. הורות היא משימה מורכבת בעלת תחומי השפעה מרובים. הורות לילדים לקויי למידה היא הורות ייחודית ובעלת מאפיינים ייחודיים לה שחוקרים ופסיכולוגים רבים חקרו ואפיינו אותה:
זוהי הורות הכמהה ל"ילד המושלם" שציפינו לו ולא הגיע, הורות מאוכזבת, הורות חרדה מביצועי ההורות שלהם עצמם, הורות מבויישת הנושאת רגשות אשמה על הורשת גנים קלוקלים לילדים- כי אכן כן, זו הורות הרואה בילד לקוי הלמידה מראה של עצמם, הורות מתלבטת וחסרת כלים וידע על שדה לקות הלמידה. (אריקסון 1974, ויניקוט 1998, פלוטניק 2008 ואחרים).
אז איך עושים את זה? הצעדים המוצעים להלן תקפים הן להורים והן לכל מורה, מחנך ומטפל הבא במגע עם הילד לקוי הלמידה. המטרה: הילד/"החתול" כשיתבונן במראה יראה מולו- "אריה"- ילד יכול, מסוגל, בטוח בעצמו. ראשית, אני מציעה להורה לשנן לילד:" אני מאמין/ה בך עד שגם אתה תאמין בעצמך".
שמרו על שגרה וסדר יום ידוע מראש. כאשר "אין הפתעות" הילד רגוע יותר ומוכן להתנסויות חדשות שלעיתים, בנסיבות אחרות, עשויות להיות מאיימות עבורו. כל משימה או התרחשות שהילד יקבל עליה מידע מספיק זמן מראש, תפחית את החרדה ותגייס את הילד למשימה. ברגע שהילד יתגייס הסיכוי להצלחה גובר ומכאן גם זריקת העידוד לביטחונו העצמי.
רצוי לחלק משימות אקדמיות למנות קטנות ולעיתים אפילו כדאי להתחיל במשימות שידוע לנו כי הילד יצליח בהן. מעין קבלת אישור לעצמו על יכולותיו וכך אט אט יגבר ביטחונו בעצמו. כדאי ללוות את המשימות המוטלות על הילד בתיווך, הסבר נוסף מה מצופה ממנו ומה מוטל עליו תוך המללת שלבי הביצוע. באם יש צורך ניתן להיעזר במורה להוראה מתקנת או מומחה ללקויות למידה ליעוץ.
עזרו לילד להמליל (לדבר) על רגשות; למדו את הילד לדבר על רגשותיו, כבדו את רגשות הפחד והתסכול שלו, את החשש מכישלון. תנו לרגשות האלה מקום ואפשרו לילד לבטא אותם. הדגימו לילד ביטויי רגשות, כשאתם כועסים, עייפים, מודאגים, מתוסכלים. מתן לגיטימציה לרגשות מהווה מוקד אוורור וחיזוק לילד.
קשה לילד לקרוא טקסט בשקט, מה שנקרא "קריאה דמומה"? נסו להקריא לו- אולי התפיסה השמיעתית שלו חזקה מהתפיסה החזותית ולפתע הוא יבין את הטקסט שלפניו. עלינו המבוגרים מוטלת המשימה, למצוא את ערוץ הלמידה הנכון עבור הילד.
לפעמים הילדים יודעים זאת בעצמם, היעזרו בהם, שאלו אותם- מה יסייע להם ללמוד. תתפלאו כמה שהם חכמים ומרגישים את עצמם לעיתים יש להיעזר במורה להוראה מתקנת או במומחית ללקויות למידה על מנת לגלות מהו ערוץ הלמידה הדומיננטי. אם נדע לחזק איתם ואצלם את ערוץ הלמידה הנכון עבורם נאפשר להם למידה חווייתית, נכונה יותר עבורם ובהכרח- צבירת חוויות הצלחה התורמות להעלאת בטחונם העצמי.
זכרו; כפי שאתם ההורים, זקוקים הייתם לזמן למידה והיכרות עם הלקות כך זקוק הילד להתיידד עם הלקות שלו, להבין שאינו טיפש או חסר יכולת אלא יש דבר מה במוחו שאינו פועל כהלכה, שאין לו, הילד, שליטה עליו אך הוא יכול ללמוד דרכי התמודדות ועקיפת המנגנון הלא תקין ואז.. השמיים הם הגבול עבורו, אז, הוא יראה אריה במראה כשיתבונן בה ומי יודע... איזה אמן מפורסם, ממציא חדשני או מדען פורץ דרך יגדל ויצמח ממנו ככל שהערכתו העצמית תגבר...
