קריאה גוררת קריאה: ממש כמו קטר רכבת
לקות קריאה/דיסלקסיה מוגדרת כלקות מולדת המסווגת כ"לקות למידה" ומפריעה לתהליכים קוגניטיביים של כישורי השפה וקריאה. לרוב הקושי המרכזי הוא בפענוח האותיות והמילים הכתובות.
אז אם הלקות מולדת, מה הורים יכולים לעשות? האם זה לכל החיים? האם הילדים יקראו בצורה מקוטעת ואיטית גם בגיל 30? זה ממש יכול לפגוע בסיכוייהם להשיג עבודה, בת זוג, בחברה הם יכולים להיות מושא ללעג ולפתח דימוי עצמי נמוך.
והיום כשהם צעירים - מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לקדם אותם? זה נכון, הדור של ימנו איננו דור שאוהב לקרוא. זה דור שאוהב לבהות במסכים. ואם נודה בזה, או לא, גם אנחנו כהורים אוהבים מסכים. אוהבים לצפות בסרטים, סדרות, חדשות, לבדוק את הפיד בפייסבוק מידי פעם - כן, כן, גם את! ולמי מאיתנו אין סמארטפון?... אך כמה מילים בשבח הקריאה ברשותכם...
קריאה גוררת קריאה
קריאה ראשונית היא ממש כמו קטר של רכבת. צריך להיות לה מנוע חזק מספיק וצריכה להיות לה מסילה. המסילה היא סדר היום של הילדים שלנו לפיו בשעה קבועה בכל יום קוראים סיפור. אפשר לקחת ספר ילדים שהילד בוחר, גם אם נראה לכם שהוא קל לו, ואפשר גם להקריא לו, או להקריא לסירוגין ילד/הורה (מבלי להתעקש על הקריאה של הילד). זמן הקריאה הוא זמן כייף. זמן בילוי עם ההורים. ממש כמו שהמסילה מובילה את הרכבת, בלי חיכוכים וויכוחים. אם תהיה הפרעה במסילה, כמו אבן קטנה - מיד נרגיש את זה בנסיעה. ואנחנו - מה רוצים? נסיעה חלקה, עם נוף מהמם, נעים, מזג אויר טוב. תאמינו או לא, גם הילדים רוצים את זה.
לקטר יש את המנוע שזה אתם, ההורים. אם האג'נדה החינוכית שלכם היא קריאה, מצאו את הדרך להניע את ילדכם לקריאה. שוב בכייף וללא התנגדויות. הנה כתבה שהתפרסמה בקרוסלה ויכולה לעזור לכם למצוא את הדרך:
ואת מי גורר הקטר? נכון! את קרונות הקריאה. ברגע שהילד ימצא את החוויה החיובית של הקריאה, לא יפסיק לקרוא. וזו המטרה שלנו. ההתחלה, ההסתגלות של הילדים לקריאה היא הכי קשה לנו, להורים. אנחנו מבקשים מהילדים שלנו לא להיות פאסיביים. לנקוט בפעולה. וזה קשה להם משום שהם לא מורגלים, זה דורש מאמץ.
כשהם מול הטלויזיה - כל מה שהם צריכים לעשות הוא להגיב רגשית - לצחוק, להיות עצובים וכן לצפות, להבין במה הם צופים אך אין הם צריכים לפעול. כך גם בבית הספר יהיו שיעורים חווייתיים שידרשו מהם לבצע פעולה כלשהי אך ישנם גם שיעורים בהם ידרשו להיות פאסיביים ולהקשיב.
ובמה מסייעת הקריאה? למה חשוב לקרוא? וכיצד משפיעה הקריאה על הכתיבה והדיבור?
תוכלו למצוא הרחבה על כך בכתבה זו שפורסמה במגזין קרוסלה כאן:
הבוקר כשפתחתי ניוזוויק, ראיתי כתבה שיכולה לעניין אתכם. מסתבר שנערך מחקר בו לימדו מבוגרים שלא יודעים לקרוא - את הקריאה של משפטים ומילים בסיסיות במשך חצי שנה. ומצאו תחת MRI שזו מכונה המציגה את אזורי המוח הפעילים - שאזור מאוד פרימיטיבי פועל בזמן הקריאה. אזור מוחי הקיים גם אצל מינים הקיימים על פני כדור הארץ, לפני בני האדם.
אזור זה במוח לא התגלה כמעורב בתהליכי הקריאה והממצא הפתיע את החוקרים. האזור אחראי על איתור. פרטים. כשהאדם הקדמון יצא מהמערה שלו לטבע כדי לצוד היה צריך להשתמש באזור זה כדי לאתר היכן יש עצים, נחשים, קוצים וצמחים וכן את משוא הצייד. גם אותיות ומילים אנחנו צריכים לאתר בקריאה.
החוקר הסביר כי יתכן שאזור זה אצל אנשים המאובחנים עם דיסלקסיה איננו מאומן ואולי אף מנוון וזאת משום שאנשים המאובחנים בדיסלקסייה קוראים פחות. באופן טבעי -אדם שקשה לו בקריאה - יקרא פחות ועל כן ישנם אזורים שבאופן טבעי אין בהם שום בעיה אך הם לא מופעלים ומתורגלים ולכן מנוונים.
אם אנשים המאובחנים בדיסלקסיה היו קוראים יותר על פי החוקר, האזורים הקשורים בקריאה גם אם מראש לא היו פגועים - היו מפותחים יותר וכפי הנראה פעולת הקריאה היתה נעשית קלה יותר למרות קשיי הקריאה. אותו הכלל יכול להתאים גם לילדים שאינם מאובחנים בדיסלקסייה אך קוראים מעט ספרות. ייתכן שהם פחות מפעילים אזורים במוח המקושרים לקריאה ולכן הם נחשבים קוראים פחות יעילים.
וזה מחזיר אותי לכך שקריאה גוררת קריאה ממש כפי שקטר רכבת גורר את הקרונות. אם אנחנו כהורים נקפיד על תרבות קריאה בבית ונכניס את הקריאה לסדר היום של הילדים באופן קבוע ולו רק לחמש דקות נסייע להם לפתח את מיומנות הקריאה.
קריאה נעימה וסוף שבוע נעים.
הכותבת עדן הר.M.A. פסיכותרפיסטית בטיפול רגשי- קוגניטיבי (CBT), קצר מועד המותאם להורים וילדים המאובחנים עם הפרעת קשב ולקויות למידה. לבדיקה האם הטיפול מתאים לילדכם ולכם אפשר להתיעץ איתי (ללא תשלום): 052-6526265
