מיומנות חברתית : למי יש את זה ?
ילדים ומבוגרים המאובחנים עם ADHD (הפרעת קשב וריכוז) ולקות שפה לעיתים חווים קושי חברתי. הם מתקשים להתחבר עם אנשים חדשים ולשמר חברויות ולעיתים נדמה שאין הם מבינים את הרמזים החברתיים ששאר חברי הקבוצה מבינים.
מהי המיומנות החברתית? האם היא נרכשת או קיימת בנו מיום הלידה? למי יש קשיים חברתיים? למה יש קושי חברתי ואי הבנה של מצבים חברתיים? ומדוע ישנם אנשים עם מיומנות חברתית יעילה יותר מאחרים?
קריאה נוספת:
התינוק יוצר תקשורת עם סביבתו באמצעות רכישה של מיומנות קוגניטיבית ספציפית ששמה תיאוריית המיינד (Theory of Mind -ToM). מונח זה מוגדר כסדרה של יכולות קוגניטיביות המאפשרות לאדם להבין שלאחרים יש אמונות, צרכים, תכניות, תקוות, מידע וכוונות השונות משלו. לעיתים קושי ב- ToM מתגלה בקרב המאובחנים ב-ADHD, אוטיזם (ASD), לקות שפה התפתחותית וכן אנשים שחוו פגיעה טראומטית באונה הימנית של המוח.
ToM היא מיומנות מורכבת הכוללת את תפקודי הזיכרון, יכולת לקשב משותף (כלומר יכולת להשתמש בקשר עין והצבעה למען השגת מטרה חברתית של שיתוף והתחלקות), עיבוד תפיסתי (כגון עיבוד של פנים וכן מבטי הפנים וכוונתם), שפה, תפקודים ניהוליים של הקשב (כגון, זיהוי כוונות ומטרות של הזולת והסבר לכוונות אלו). כמו כן, יכולת ה-ToM מורכבת מעיבוד הרגשות, היכולת לחוש אמפתיה וכן יכולת חיקוי מעשיו של אדם אחר.
לכן ההתפתחות של ToM תלויה בהבשלה של מספר מערכות מוחיות. עם זאת ToM מעוצבת ומתפתחת גם מהקשרים החברתיים שבחייו של אותו הילד או המבוגר, המשפחה והתקשורת בתוך המשפחה, אימון לשיפור מיומנות חברתית וכן חינוך. לכן, זוהי מיומנות המושפעת הן מהסביבה והן מההתפתחות הקוגניטיבית.
ToM מתפתחת בגילאי 3-4 שנים. אך עם זאת, התהליך מתחיל בגיל 18 חודשים כאשר הוא כולל תקשורת בלתי מילולית ומחוות לא וורבליות לדוגמא, תכנים פיזיים ורגשיים בין אם לבנה הכוללים מעורבות, אמפתיה וחיקוי. אמפתיה היא המודעות האינטואיטיבית והרגשית לרגשות האחר. התוצאה היא הזדהות עם האם ויצירת תחושת חמלה.
בעוד אמפתיה היא יכולת להבין את המצב המנטלי של האחר, ToM היא יכולת מורכבת יותר המאפשרת להבין את נקודת המבט של האדם האחר. ToM נצפית במיטבה במשחקי העמדת פנים או באנגלית, pretend play, שילדים אוהבים לשחק כגון: משחקי רופא חולה, משחקי אמא תינוקת בהם הילד נדרש לקחת את נקודת מבטו של האחר.
במשחקים אלו משתמשים באופן בולט ביכולת ToM. כך לדוגמא, נדרשת הבנה של התרחיש, החלפת מצב אמיתי במצב מדומיין, לקיחת נקודת מבטו של האחר באמצעות משחק תפקידים וכו'. היכולת הזו לשחק במשחקי העמדת פנים נצפתה כירודה בקרב ילדים שאינם בעלי ToM מפותח. ישנם מומחים המציעים לשחק במשחקים אלו עם ילדים בעלי מיומנות ToM נמוכה על מנת לפתח אותה.
בקרב ילדים בוגרים יותר ותיכוניסטים, על מנת לשפר את את יכולת הבנת כוונות הזולת ולהגיב בהתאם קיימת טבלה אותה ההורה או איש הטיפול יכול למלא עם אותו הילד בסוף כל יום למטרת הערכה של התפקוד ושיפורו. כתבה אודות כלי זה המיועד הן להורים והן למבוגרים תופץ במהדורה הבאה.
הכותבת, עדן הר היא בעלת תואר שני בלקויות למידה מאוניברסיטת תל אביב, בעלת הקליניקה להוראה מתקנת ברמת גן, עורכת מגזין פוקוס של אוניברסיטת תל אביב ואת המגזין הנוכחי.
בבליוגרפיה וקריאה נוספת:
Demetriou, A., Mouyi, A., & Spanoudis, G. (2010). The development of mental processing. Nesselroade, J. R. (2010). Methods in the study of life-span human development: Issues and answers. In W. F. Overton (Ed.), Biology, cognition and methods across the life-span. Volume 1 of the Handbook of life-span development (pp. 36-55), Editor-in-chief: R. M. Lerner. Hoboken, NJ: Wiley.
Baron-Cohen, S. (1991). Precursors to a theory of mind: Understanding attention in others. In A. Whiten (Ed.), Natural theories of mind: Evolution, development and simulation of everyday mindreading (pp. 233-251). Oxford: Basil Blackwell.
Dodell-Feder, D., Tully, L. M., Lincoln, S. H., & Hooker, C. I. (2013). The neural basis of theory of mind and its relationship to social functioning and social anhedonia in individuals with schizophrenia. NeuroImage: Clinical, 4, 154-163.
