שלום כתה א'
המעבר של ילד לכיתה א' הינו מעבר משמעותי ביותר, הן עבורו והן עבור הוריו. לראשונה חווה הילד שיפוט והערכה רשמיים מצד החברה ונדרש ממנו לעמוד בסטנדרטיים קשיחים. מצופה מהילד או הילדה להפגין עצמאות, קשב, ריכוז, איפוק, דחיית סיפוקים ועוד.
כאשר, במקביל יורדת באופן משמעותי כמות תשומת הלב שהוא מקבל מהסביבה. מספר הילדים עמם הוא נמצא ברגע נתון מוכפל, והמורה לא מעניקה את אותו יחס אישי אליו היה מורגל מצד הגננת בתקופת הגן.
אנחנו מכירים בחשיבות של הכנת ההורים לקראת מעבר ילדיהם לבית הספר, וזאת מאחר וההורים מהווים גורם משמעותי ביותר בהתמודדות הרגשית של הילדים. ההורים, האם והאב, הינם אחד המשאבים העיקריים של הילד לתחושות של יכולת, ביטחון ועצמאות.
במידה והורה לא שלם עם המעבר של הילד, הילד קולט זאת, מזדהה עם רגשות ההורה ומפנים אותם. אווירה בבית המאופיינת בחרדה, חשדנות, עוינות ומתח בקשר למעבר (מורה שלא מוצאת חן בעינינו, ילד שלא רצינו שיהיה בכיתת ביתנו...), פוגעת בשילוב ובהסתגלות הילד למערכת החדשה.
לכן חשוב מאד שההורים יפגינו שהם סומכים על גורמי בית הספר ויראו בהם שותפים ולא אויבים. כמובן שגם חשוב שהם ישדרו לילד שהם סומכים עליו ומאמינים ביכולות שלו להתמודד עם המצב החדש. במקביל עליהם להיות מעורבים וערניים לסמני מצוקה וקושי, במידה ואלו מתעוררים.
מעבר לתמיכה הרגשית, למסרים של בטחון בילד ובטחון במערכת החינוכית, על ההורים לעשות היכרות בין המסגרת החדשה לילד: הסבר על סדר היום שהנהוג בבית הספר, ביקורים והכרות עם המבנה עצמו, שיחה על הציפיות של הילד מהוריו ומבית הספר ושל הוריו ממנו, ומתן תחושה לילד שתמיד יקשיבו לו. כל אלה יכינו את הילד/ה היטב למעבר ויעזרו בצמצום החרדה והחששות מהלא נודע לקראתו הוא הולך.
