מחשבות אוטומטיות מזיקות בהוראה מתקנת

מורות להוראה מתקנת מכירות זאת היטב. תלמיד חדש מגיע למפגש, מתיישב על הכיסא ומתבקש לעשות משימה לימודית כלשהי. "אני גרוע!", "אני ממש לא טוב בתחום הזה!" מתכנס הילד בעצמו בפנים עצובות. לפעמים, אם מדובר בילד מופנם וביישן, מילים אלו יאמרו בליבו אך הוא לא ישתף את המורה. אולי היא בעצמה תוכל להבחין באגרופיו הקפוצים והמבט המושפל והישנוני.

משום שהילד חושב שהוא גרוע (ולא בגללך! המורה להוראה מתקנת), הוא עצוב או כועס או מתוסכל. בשל הסיטואציה הלא נעימה - מתחילות התנגדויות, הוא לא מסכים לפתור יותר משלושה תרגילים, היא לא מסכימה לקרוא או שגרוע מכך - יוצאים מהחדר.

לעיתים, ילדים מופנמים לא משתפים אותנו בהתנגדות שלהם. ישנם ילדים שיגיעו למפגש מראש בהתנגדות גדולה. במקרים האלו מורות להוראה מתקנת רואות שיתוף פעולה מינימלי מתוך ניסיון לרצות אותנו או את ההורים. ההתנגדות הגדולה הזו פוגמת בהתקדמות של הילד.

מצד שני, דמיינו לכן מצב בו הילד המטופל בקליניקה של ההוראה המתקנת, מגיע ומשקיע בלמידה פעילה, יוזם ומציע אסטרטגיות למידה שמתאימות לו וכולו מגוייס לתהליך. ילד שמגיע בחיוך ועם הרבה מוטיבציה. שמפגין תוצאות לימודיות נהדרות לאחר התערבות של הוראה מתקנת. ושדמות המורה להוראה מתקנת מהווה עבורו חוף מבטחים ועוגן. זו הדרך אליה ניתן להגיע כאשר משלבים כלי סיביטי בתוך ההוראה המתקנת.

העבודה שאני עושה מושפעת מתחום ה-CBT. טיפול התנהגותי קוגניטיבי. והייתי רוצה לשתף ולהפיץ את אופן העבודה כדי שכמה שיותר מורות להוראה מתקנת יצליחו בתהליכי ההוראה המותאמת. אני רואה זאת כשליחות. מה שאני עושה במסגרת ההוראה המתקנת הוא תחילה עבודה עם אותן המחשבות האוטומטיות שעולות לילד כאשר נתקל במשימה אברסיבית.

ההגיון העומד מאחורי עבודה שכזו מבוסס בתיאוריה של בק (1976). עיקר העבודה בקליניקה של ההוראה המתקנת צריך להיות מלווה בפעילות משלימה בעלת גוון רגשי המתייחס ללימודים. על כן, אני עובדת בשני שלבים.

שלב 1: הסבר פסיכו-חינוכי - אני מסבירה לילד מה הן מחשבות אוטומטיות. המחשבות האוטומטיות הן מחשבות שצצות כאשר ילדים אמורים לבצע משימה לימודית מאתגרת. ניתן להציג את ההסבר הזה גם בדרך של שיחה או דרך כלים טיפוליים שונים. אני אוהבת להציג להם את המחשבות הללו באמצעות ספר הילדים שכתבתי "הופ! הופ! הופסטרים בממלכת כרוב המוח". ספר זה מראה כיצד ההופ-סטרים, שהם יצורים קופצניים, אומרים לילדים את המשפטים האוטומטיים הללו: "אתה גרוע!", "אתה טיפש!". ואיך הילדים מרגישים בעקבות זה. הספר גם מציע דרך לכל ילד להכיר את ההופסטר שלו ולהתמודד עם נוכחות ההופ-סטר שלו, כלומר להתמודד עם המחשבות האוטומטיות המזיקות. אך אפשר גם להשתמש בכל הסבר יצירתי או מטאפורה.

שלב 2: הכרות עם המחשבות האוטומטיות - בשלב הזה אני רוצה שהילדים יכירו את המחשבות האוטומטיות שלהם בסמוך לזמן בו המחשבות הללו עולות ולכן אני אוהבת לחפש את המחשבות הללו הנאמרות תוך כדי עבודה בהוראה מתקנת. הילדה אמורה לקרוא ואומרת "אוי לא! אני לא קוראת טוב!" ובנקודה זו אני מזכירה להם שמה שהם אמרו זה הופסטר ולא הם. דרך מכוונת ופעילה יותר להיכרות עם ההופסטר הוא המשחק "מה אומר ההופסטר?" שמאפשר להעלות מחשבות אוטומטיות באופן פעיל ולזהות אותן. אך יש דרכים נוספות, כגון, לתת משימה משחקית אחרת שהילד מתקשה לבצע.

התייחסות למחשבות האוטומטיות המזיקות, לדעתי, הכרחית למורות להוראה מתקנת המלמדות ילדים המאובחנים עם לקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז בתוך העבודה של המורה להוראה מתקנת. הצעה זו איננה בבחינת טיפול רגשי ולא מחליפה אותו. אך מצד שני מאפשרת לילד התמודדות כלשהי עם נדבכים רגשיים המזיקים להצלחת ההוראה המתקנת.

הכותבת היא מורה להוראה מתקנת, מטפלת רגשית ב-CBT ומטפלת נוירופידבק. ויוצרת הערכה:

- ספר ילדים: הופ! הופ! הופסטרים

- משחק לזיהוי מחשבות אוטומטיות: מה אומר ההופסטר?

וכן עורכת את תכנית ההכשרה "שילוב CBT בהוראה המתקנת" תכנית הכשרה בת 12 מפגשים לשילוב פרוטוקולים של CBT בהוראה המתקנת.

לשאלות:

עדן 052-6526265

edenhar1@gmail.com